חוברת הקורס

שיעור 101 — מושגי יסוד: הלכה, תורה שבכתב ותורה שבעל פה

מפת השיעור

מה זו הלכה

ההלכה היהודית היא מערכת הנורמות שמחייבות, על פי האמונה, את בני העם היהודי. אלה נורמות שמחייבות ציות, ושעל אי ציות להן עשויות להיות סנקציות.

השם הלכה הוא מלשון "איך ללכת": ההלכה מתווה את אופן ההנהגה של האדם, איך הוא צריך להתהלך ולנהוג בעולם.

שני סוגי נורמות

המשפט העברי הוא התחום שמחלץ מתוך המערכת ההלכתית את הנורמות האזרחיות במהותן. כדי להיכנס אליו, צריך קודם להכיר כמה ממושגי היסוד של עולם ההלכה.

איפה זה תופס אתכם. המשפט העברי הוא לא כל ההלכה. הוא החלק האזרחי שבה, כזה שיש לו מקבילות בשיטות משפט אחרות.

תורה שבכתב ותורה שבעל פה

זו ההבחנה הראשונה, ולפי השיעור היא חשובה מאוד.

תורה שבכתב

• כל הנורמות שנמצאות בחמשת חומשי התורה, כלומר בפסוקי התורה
• חמשת החומשים: בראשית, שמות, ויקרא, במדבר, דברים
• בבית כנסת, בארון הקודש, נמצא ספר התורה: קלף רציף אחד שבו כתובות כל הנורמות של התורה. בארון הספרים נמצא גם את החומשים עצמם
• על פי המסורת היהודית, התורה שבכתב היא דבר האל עצמו, שהוכתב למשה רבנו
• היקפה מצומצם ותחום

תורה שבעל פה

• כל מה שלא נמצא בחמשת חומשי התורה
• כל מה שהתפתח והתלווה לפסוקי התורה: הפירושים שלהם, וכל ההלכות שהתחדשו במהלך הדורות
• זה נפח עצום של עולם ההלכה: ספריות שלמות, ספרים על גבי ספרים

למה "בעל פה", אם הכול כתוב?

הקושי: מי שנכנס לספרייה ימצא את כל אוצר הידע של התורה שבעל פה כתוב, בטקסטים. אז מאין השם?

לפי השיעור יש שתי תשובות. בחלק הזה של ההקלטה הוצגה רק הראשונה.

ההסבר הראשון: שיעור בעל פה בסיני

על פי המסורת היהודית, יחד עם התורה שבכתב, משה רבנו קיבל בהר סיני גם שיעור בעל פה מאת האל: עוד נדבך של הסברים, פרשנויות וציוויים, מחוץ לטקסט הכתוב.

לשיעור הזה שני תפקידים:

1. פרשנות למה שכתוב. לפעמים הכתוב בתורה סתום
2. רובד סמוי שטמון בתורה שבכתב, ושיתברר ויתגלה במהלך הדורות על ידי חכמי ישראל

דוגמה: ארבעת המינים. בחג הסוכות יש מצווה ליטול ארבעה מינים, ובתורה כתוב "פרי עץ הדר". איך יודעים שמדובר באתרוג? על פי המסורת זה אחד הדברים שנמסרו הלכה למשה מסיני, בעל פה, כפרשנות.

בשורה אחת: התורה שבעל פה נקראת כך כי היא ניתנה יחד עם התורה שבכתב, מפרשת ומבארת אותה, ותהיה הבסיס לחידושים עתידיים.

המקור: "והתורות"

במצגת הוצג הפסוק מויקרא פרק כ״ו, פסוק מ״ו:

"אלה החוקים והמשפטים והתורות אשר נתן ה' בינו ובין בני ישראל בהר סיני ביד משה"

מה מוזר בפסוק: המילה "תורות", בלשון רבים. למה לא נאמר "התורה"?

מכאן חכמים דורשים ומדייקים: נאמר "תורות" בכוונה. המדרש בספרא, על פרשת בחוקותי, מפרש:

"והתורות: מלמד ששתי תורות ניתנו להם לישראל, אחת בכתב ואחת בעל פה. בהר סיני ביד משה: מלמד שניתנה התורה, הלכותיה ודקדוקיה ופירושיה, על ידי משה מסיני"

איפה זה תופס אתכם. הפסוק הוא תורה שבכתב, והדרשה עליו היא כבר מדרש של חכמים. הראיה לקיומן של שתי תורות נבנית מדיוק לשוני, מילה אחת בלשון רבים.

מסירה מדור לדור

הידע שניתן בשיעור בעל פה לא היה טקסט כתוב בשלב הראשון. הוא עבר מפה לאוזן, מאב לבנו.

המשנה במסכת אבות מתארת איך אוצר הידע הזה התגלגל מדור לדור בשלב הראשון, בעל פה. נוסח המשנה לא הוקרא בהקלטה.

בהמשך הקורס ייאמר מתי התחילו להעלות את התורה שבעל פה על הכתב.

מה לא נקלט בחלק הזה

• ההסבר השני לשם "תורה שבעל פה": נאמר שיש שתי תשובות, וההקלטה נקטעת לפני השנייה
• נוסח המשנה במסכת אבות על שלשלת המסירה: הוזכרה, אבל לא הוקראה
• מתי התחילו לכתוב את התורה שבעל פה: ההקלטה נקטעת באמצע המשפט

בדיקה עצמית

1. מה מאפיין נורמה הלכתית, לפי ההגדרה בשיעור?
2. האיסור לגנוב והחובה לאכול כשר הן שתיהן נורמות הלכתיות. מה ההבדל ביניהן, ואיזו מהן מעניינת את המשפט העברי?
3. מה נחשב תורה שבעל פה?
4. למה השם "תורה שבעל פה" מעורר קושי, ומה ההסבר הראשון לו?
5. איזו מילה בויקרא כ״ו, מ״ו משמשת ראיה לכך שניתנו שתי תורות, ולמה?

תשובות.

1: היא מחייבת, על פי האמונה, את בני העם היהודי: מחייבת ציות, ועל אי ציות לה עשויות להיות סנקציות.

2: החובה לאכול כשר היא נורמה דתית במובהק, שלא נמצא בשיטות משפט אחרות. האיסור לגנוב הוא נורמה אזרחית, שיש כמותה גם בשיטות אחרות, ואותה המשפט העברי מחלץ מתוך ההלכה.

3: כל מה שלא נמצא בחמשת חומשי התורה: הפירושים לפסוקים, וההלכות שהתחדשו לאורך הדורות.

4: כל אוצר הידע הזה כתוב בספרים, אז מוזר לקרוא לו "בעל פה". לפי ההסבר הראשון, הוא ניתן למשה בסיני בשיעור בעל פה, יחד עם התורה שבכתב, כדי לפרש אותה ולשמש בסיס לחידושים.

5: "תורות", בלשון רבים. אילו הייתה רק תורה אחת, היה נאמר "התורה". הספרא דורש מכאן שניתנו שתיים, אחת בכתב ואחת בעל פה.

הלכה ומשפט עברי

ההגדרות

שני סוגי נורמות בהלכה

איפה זה תופס אתכם

• משפט עברי הוא לא כל ההלכה. הוא החלק האזרחי שבה
• גם נורמה אזרחית היא נורמה הלכתית. האיסור לגנוב מחייב מכוח ההלכה, ובנוסף יש כמותו בשיטות משפט אחרות

בדיקה עצמית

1. מה שני המאפיינים של נורמה הלכתית לפי ההגדרה?
2. למה החובה לאכול כשר לא תהיה במרכז העיסוק של המשפט העברי?

תשובות.

1: היא מחייבת ציות, ועל אי ציות לה עשויות להיות סנקציות.

2: זו נורמה דתית במובהק, בלי מקבילה בשיטות משפט אחרות. המשפט העברי מחלץ מההלכה את הנורמות האזרחיות.

תורה שבכתב ותורה שבעל פה

ההבחנה

למה "בעל פה"

הקושי: כל אוצר הידע הזה כתוב בספרים. לפי שיעור 101 יש לשם שתי תשובות, ובהקלטה נשמעה רק הראשונה:

ההסבר הראשון. יחד עם התורה שבכתב, משה קיבל בסיני שיעור בעל פה. הוא מפרש ומבאר את הכתוב, הוא רובד סמוי שיתגלה לאורך הדורות על ידי חכמים, והוא הבסיס לחידושים עתידיים.

דוגמה: "פרי עץ הדר" בארבעת המינים הוא אתרוג. זו הלכה למשה מסיני.

המקור

• ויקרא כ״ו, מ״ו: "אלה החוקים והמשפטים והתורות אשר נתן ה'... בהר סיני ביד משה"
• הדיוק: "תורות" בלשון רבים
• הספרא, פרשת בחוקותי: "מלמד ששתי תורות ניתנו להם לישראל, אחת בכתב ואחת בעל פה"

איפה זה תופס אתכם

• "כתוב" לא אומר "תורה שבכתב". מדרש, משנה ופירושים כתובים בספרים, ועדיין הם תורה שבעל פה. תורה שבכתב היא רק פסוקי החומשים
• הראיה לשתי תורות היא דרשה: הפסוק הוא תורה שבכתב, והפירוש שלו בספרא הוא כבר תורה שבעל פה

בדיקה עצמית

1. משנה במסכת אבות: תורה שבכתב או שבעל פה?
2. מה שלושת התפקידים של השיעור בעל פה שניתן בסיני, לפי ההסבר הראשון?

תשובות.

1: שבעל פה. היא לא חלק מחמשת החומשים, גם אם היא כתובה.

2: לפרש ולבאר את התורה שבכתב, להיות רובד סמוי שיתגלה לאורך הדורות, ולשמש בסיס לחידושים עתידיים.